| תסמונת אכילה לילית |
|
|
הסינדרום תואר לראשונה רק ב- 1955 .
הפרעת אכילה לילית קשורה גם להפרעות שינה אחרות כגון: הליכה בשינה.
קיים קשר משמעותי בין תסמונת זו והשמנה ומכאן נובעת חשיבותה הקלינית.
חלק ממאפייני התסמונת הינם:
בניגוד לתסמונת ה- Sleep Realated Eating Disorder- SRED( תסמונת המשלבת בין הפרעות שינה עם יקיצות לא נשלטות המלוות בדחף לאכילה שלא תמיד הינה אכילה מודעת )ׂתסמונת ה- NES האכילה מתקיימת במצב של ערנות ומודעות מלאה. מחקרים הראו שקיימת שכיחות גבוהה יותר של NES בקרב מטופלים הסובלים מהשמנה חולנית שהיו מועמדים לניתוח בריאטרי. בקרב הסובלים מהתסמונת נמצאה שכיחות גבוהה יותר של דכאון וקשיים פסיכולוגיים אחרים. יש החמרה במצב הרוח ככל שהלילה מתקרב. בניגוד להפרעות אכילה מסוג : בולימיה נרווזה או אכילה זללנית- , תסמונת ה- NES אינה מלווה בהתנהגות מפצה ומאופיינת בנשנוש חטיפים ולא בזלילה.
טיפול : טיפול תרופתי - טיפול תרופתי נמצא יעיל הן בהפחתת תופעת האכילה הלילית והן בירידה במשקל, כתוצאה מכך. קיימות תרופות שהינן בעלת השפעה מיטיבה על מספר היקיצות ושיפור באיכות השינה. טיפול בהרפייה- מחקרים רבים מצאו קשר בין NES לבין מתח ודיכאון. נמצא כי טיפול בהרפייה ואימון קבוע בטיפול בהרפייה מוריד באופן משמעותי את רמות מתח וחרדה . כמו כן דווח על ירידה בתחושת הרעב בשעות הערב . טיפול תזונתי- קיימת העדפה ברורה של צריכת פחמימות , כנראה עקב ניסיון לשפר את מצב הרוח ולהפיג את המתח ע"י העלאת רמות סרוטונין במוח. מומלץ להקפיד על מספר התנהגויות אכילה : הקפדה על ארוחת בוקר הקפדה ומדידה של כמות המזון הנאכל בערב הפחתת גורמי מתח הרחקת מזונות שעלולים להוות "טריגר" לאכילה בבית.
|
כחלק מבירור הגורמים והתוצאות הנוגעים ישירות להפרעות אכילה, נעשו מחקרים ועבודות רבות."השמנת יתר" או "השמנת יתר חולנית" , מוגדרת כהצטברות עודפת של שומנים מעבר למדדים המקובלים בכל הנוגע ליחס שבין הגובה למשקל הגוף. מקובל להגדיר השמנת יתר כאשר המשקל של הגוף גבוה מ % 20 מהמדדים המקובלים . השמנת יתר היא מחלת "חברת השפע" הפוגעת באיכות החיים ובמקרים רבים מסכנת חיים.
הפרעת אכילה זו קרויה גם: "אכילת יתר", או "אכילת יתר כפייתית".
גם תופעה זו נחשבת כ: הפרעת אכילה לכל דבר, והיא מאופיינת כ: הפרעה פסיכולוגית הנובעת ממצוקה נפשית. אכילת יתר כפייתית היא אכילה ללא שליטה הרבה מעבר למה שהגוף זקוק או צריך. אכילה כפייתית נבדלת מ אנורקסיה נרבוזה או מבולמיה נרבוזה, בכך שאיננה מלווה בצום או הקאות.
בולמיה נרבוזה הינה הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי זלילה שאחריהם נעשה מאמץ להקיא. "בולימיה נרווזה" נפוצה בהרבה מאנורקסיה, וצורות קלות שלה מופיעה אצל קרוב לחמישית מהצעירות.
זוהי בעיה רפואית שמאפיינה העיקרי הוא תת-משקל, של 15% ומעלה ממשקל הגוף הרצוי, והיא תוצאה של הרעבה עצמית. משמעות הביטוי "אנורקסיה נרבוזה" היא: חוסר תיאבון, סלידה מאוכל (אנורקסיה), כתוצאה מן המצב הנפשי או ממצב העצבים (נרווזה). מרבית הלוקים באנורקסיה הן נערות בגיל ההתבגרות.