טיפול פסיכולוגי- מה זה , מהן שיטות הטיפול השונות ועוד .
הטיפול הפסיכולוגי מטרתו לעזור למטופל להתמודד עם מצוקות רגשיות המשפיעות על איכות חייו. המצוקות יכולות לנבוע מגורמים שונים, מהעבר הרחוק או הקרוב ומאירועים מתמשכים או חד פעמיים.הטיפול מתבצע לרוב באמצעות שיחה בין המטפל למטופל והוא אינו סימטרי. כלומר, המטפל מקשיב ומציע פרשנות ותובנות לדברים שעולים ע"י המטופל במהלך השיחה. המטפל משתמש בידע תיאורטי, ניסיון טיפולי וכלים טיפוליים שונים במטרה לעזור למטופל להשיג תובנות ושינויים חדשים שישפרו את חייו.

במאמר הפעם נתאר כמה משיטות הטיפול המקובלות והמוכרות בתחום הפסיכולוגיה.

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי
טיפול התנהגות-קוגניטיבי הינו גישה פסיכולוגית להתערבות. גישה זו מבוססת על ממצאי מחקרים ועל תאוריות פסיכולוגיות עדכניות. מטרות הטיפול לעזור לאנשים להשיג שינוי בהתנהגות (כמו שינוי הרגלים לא רצויים), רגשות (כמו בבעיות של דכאון חרדה) ובמחשבות (כגון לימוד שינוי מחשבות, פתרון בעיות). האיחוד בין הגישה הקוגניטיבית והגישה ההתנהגותית טמון בכך ששתי הגישות מתרכזות בהווה ומתרכזות בהיבטים הסימפטומטיים של המחלה הנפשית.
הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי מטפל במבוגרים, ילדים וקשישים, במסגרת ,פרטנית, זוגית, משפחתית וקבוצתית, בהתאם לסוג הבעיה. הטיפול משלב שיטות מילוליות ולא מילוליות, עם דגש על הפעלת המטופל גם מעבר לשעת הטיפול, על ידי מתן משימות בית הכוללות מטלות מוגדרות של עשייה. מטרות הטיפול מוגדרות בצורה ברורה כך שגם המטופל יכול לעקוב באופן ברור אחר התקדמותו בטיפול, דבר המאפשר בדיקה מדעית .של יעילות שיטות הטיפול.
תהליך הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי
• תהליך של הבנת משמעות חיי המטופל והפירושים שהוא נותן לבעיותיו
• תהליך מובנה מכוון להשגת מטרות
• תהליך שאינו מתמקד רק בדיבור אלא גם בתרגול ובהתנסות
• שיתוף פעולה בין מטפל ומטופל לצורך פתרון בעיות
• תהליך הממוקד במטופל כאדם ולא בבעיה ממנה הוא סובל
• תהליך בו המטפל פעיל, דוחף ומאיץ לקראת השגת שינוי
• תהליך של העצמת המטופל ופיתוח שליטה עצמית שלו

משך הטיפול ההתנהגותי-קוגנטיבי (CBT)
טיפול זה הוא בד"כ מובנה, קצר מועד, ומתרכז במטרות ספציפיות המוגדרות בתחילת הטיפול.
המטפל פעיל, עוזר למטופל להגדיר את הבעיות, לגייס מוטיבציה, ולבנות אמצעים להשגת השנוי המבוקש. האמצעים כוללים, תרגילים, סולמות, כלי ניטור וכיו"ב. בגישה זאת ניתוח העבר או סיבת ההפרעה אינם נחשבים משמעותיים להשגת שנוי.
למן שנות השמונים של המאה ה-20 הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מאוד מקובל. ונמצא במחקרים שהוא יעיל נגד דיכאון הפרעות חרדה שונות (פוביות, הפרעה כפייתית ועוד).

טיפול פסיכולוגי בגישה דינמית
הטיפול הדינמי מבוסס על עקרונות השיטה הפסיכואנליטית שפותחה ע"י פרויד, אבי הפסיכולוגיה המודרנית. מאז ועד היום חלו שינויים רבים בפסיכואנליזה, כפי שפותחה ע"י פרויד, בחשיבה ובהבנה של הסיבות לסבל הנפשי, אופן הטיפול הפסיכולוגי, מטרת הטיפול, והגישה הטיפולית. במשך השנים נוספו שמות רבים למסורת הפסיכו דינמית כגון: קליין, לקן, הרטמן, קרנברג, קואוט, מיטשל, בנג'מין ועוד רשמה ארוכה של שמות המעידים כי הזרם הפסיכו דינמי טומן בתוכו גישות וטכניקות שונות ומגוונות.
המטרה הטיפולית לפי פרויד היתה הסרת הסימפטומים על ידי העלאת תכנים לא מודעים למודע והשגת מידה של שליטה רציונלית על דחפים ומשאלות ילדותיות לא רצויות. מטרת הטיפול היום היא אחרת. מדברים יותר על כינון תחושת עצמי בעל מרכז כובד עשיר, אוטנטי. יש יותר עניין ועיסוק בשאלות כגון "מה קרה שאני מרגיש ריק, מזוייף, מדוכא, שטוח", ומהם התהליכים שיש לעבור כדי להגיע לתחושת עצמי מלוכד, אוטנטי, חי, מלא ועשיר יותר. הדגש הוא על הרחבת תחושת הסובייקטיביות, ופחות על שליטה בדחפים ופנטזיות ילדותיות.
הגישה הפסיכולוגית המודרנית רואה חשיבות רבה ונותנת מקום ניכר לסובייקטיביות של המטפל, ולמפגש המאוד אישי שיתרחש בין מטפל מסויים עם סובייקטיביות מסויימת, לבין מטופל מסויים עם הסובייקטיביות שלו. יחד עם זה, יש סבירות גבוהה שהקונפליקטים והתחושות שהמטופל מרגיש מחוץ לטיפול יורגשו גם בתוך חדר הטיפולים עם המטפל. חלק משמעותי מהטיפול הוא המפגש בין המטפל למטופל ומה שמתחש ביניהם. זוהי מעין מעבדה שבה ניתן לבחון בצורה עשירה, מפורטת, חיה, אך בטוחה, את הבעיות שהביאו לפניה לטיפול. גישת "פסיכולוגית העצמי" שפותחה ע"י קוהוט (1984) רואה את הבעיה הפסיכולוגית כנובעת מיציאה או דחיפה מוקדמת מידי ממצב של "תינוקוּת" לבשלות ובגרות, ומחוסר הענות מותאמת של ההורים לצרכים ההתפתחותיים של ילדיהם. לפי כמה מהתיאורטיקנים המודרניים (אורנשטיין, קוהוט ועוד) צרכים בסיסיים אלו הם היכולת והצורך ליצור קשר עם אחרים ולהתמיד בו, היכולת והצורך לווסת רגשות, היכולת והצורך ליצור להחזיק בערך עצמי, לווסת תחושת ערך עצמי, להתאושש מנפילות בערך עצמי. פיתוח היכולות הללו במהלך התפתחותו של הילד (או במהלך הטיפול הפסיכולוגי) תלוי באיכות ההיענות של ההורה או המטפל. בטיפול הפסיכולוגי, באופן אידיאלי, מתרחש תהליך שבאמצעותו יבנה העצמי ומכאן תושב לו תחושת הלכידות, אוטנטיות וחיות. זהו תהליך הפנמה של תפקודים נפשיים שבתהליך ההתפתחות הרגיל ממלא ההורה עבור הילד לפני שהילד מסוגל לעשותם בעצמו. קוהוט רואה בהפרעה הנפשית (בעיקר הנרקיסיסטית) תוצאה של כשל התפתחותי על רקע של חסכים סביבתיים. המטפל בשיטה זאת שם את הדגש על הבנת העולם מתוך נקודת המבט של המטופל (אמפתיה), הוא מקבל ונינוח. פרשנויות לפי שיטה זאת באות בשלב מאוחר יותר. אורך הטיפול בגישה זאת דומה לאורך טיפול דינמי, ונמשך בד"כ תקופה ארוכה המאפשרת התפתחות יחסים משמעותיים ועמוקים בטיפול.
הפסיכולוגית המודרנית סבורה שאין מדובר כל כך על מה עושה ההורה בצורה קונקרטית אלא מיהו באמת ההורה - אישיותו והעולם הלא מודע שלו. טבעי שההורה יכשל פה ושם. הבעיה מתחילה בד"כ בכך שההורה נכשל שוב ושוב באותן פונקציות שהכרחיות לבנית התשתית ואז נוצרים חורים ופערים בחווית העצמי.

המטרה הטיפולית או הקריטריון לסיום טוב של טיפול על פי פרויד, היה "היכולת לעבוד ולאהוב". החשיבה של "פסיכולוגית העצמי" היא שעל המטפל לדאוג לכך שלמטופל תהיה הרגשה של מלאות ומשמעותיות לעצמו ולאחרים. כשהמטופל ירגיש את התחושות הללו, באופן טבעי גם דברים אחרים, כמו עבודה ואהבה, ישתנו.

טיפול אקזיסטנציאליסטי

השיטה האקזיסטנציאליסטית התפתחה ע"י בינסוונגר, רולו מיי, פרנקל ואחרים בהשראת פילוסופים מהזרם האקסיסטנציאליסטי בהם קירגור, ניטשה והיידגר. המטפלים בשיטה זאת שמים דגש על חרות, אחריות, ואוטנטיות. לתפיסתם כאשר לאדם ניתן חופש מוחלט להחליט ואחראיות מלאה לתוצאות, הדבר יכול להוביל לתופעה של חרדה. מטפלים הדוגלים בשיטה זו מאמינים כי המטופל יכול לגייס את החרדה לטובתו. במקום להדחיק חרדות, מטופלים נדרשים להשתמש בהם כמחוללי שינוי בחייהם. כאשר המטופל משלים עם חרדותיו הדבר יכול לשמש אותו למצוא כיוון ומשמעות לחייו. הגישה הטיפולית של פרנקל מניחה כי כל אדם מחפש משמעות לחייו, ובעיות התנהגות קשות מתפתחות כאשר האדם אינו מסוגל למצוא משמעות כזו. התרפיה עוזרת למטופל להתמודד עם האחראיות של קבלת ההחלטות ועם חווית הסבל הבלתי נמנעת על ידי מציאת משמעות אישית לחייו.

טיפול פסיכולוגי בשיטת EMDR
שיטת טיפול זו פותחה ב- 1987 על ידי הפסיכולוגית האמריקאית ד"ר פרנסין שפירו.זוהי שיטת טיפול קצר וממוקד בבעיות פסיכולוגיות שונות ובעיקר הפרעות חרדה. השיטה נמצאה יעילה במיוחד בטיפול בפחדים ופוביות, חוויות וזיכרונות טראומטיים מסוגים שונים (הלם קרב, התעללות מינית או פיזית, תאונות דרכים ועוד), חרדות ביצוע לסוגיהם, התקפי חרדה (פניקה), הפחתת לחץ, הפרעות דיסוציאטיביות, ועוד.
ד"ר שפירו גילתה שתנועות עיניים מהירות עשויות להפחית את עוצמתן של מחשבות מטרידות בתנאים מסוימים.
השיטה כוללת סידרה של הליכים המאחדים מרכיבים מגישות טיפוליות שונות. מדובר בשילוב של מספר טכניקות טיפוליות מוכרות ובנוסף מספר מרכיבים ייחודיים. מטרת ההליך הוא לטפל בנושאים מטרידים שעולים בצורה ממוקדת ותוך כדי כך להשתחרר ממחשבות קשות שרודפות את המטופל לגבי אותם נושאים. השיטה יעילה הן לטיפול בטראומה ופחדים בעוצמות גבוהות כמו גם בנושאים פחות קיצוניים אבל שפוגעים באיכות החיים ורוצים להיפתר מהם.
ראשי התיבות EMDR הינן קיצור ל- Eye Movement Desensitization and reassessment ובתרגום לעברית, "עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים".

בטיפול בהפרעות אכילה אנו מוצאים עצמנו בשני שלבים מאוד שונים של המחלה "הפרעת אכילה" ושל הטיפול. שניהם חשובים באותה מידה בכדי להגיע למצב אופטימאלי של המטופל. מצד אחד יש לו מטופל אשר זקוק להתערבות מהירה ומכוונת מטרות, בין אם מדובר על מטרות פיזיולוגיות כגון עצירה של ירידה במשקל, יציבות או שיקום המשקל או מדדים פיזיולוגים אחרים כגון תפקוד קרדיולוגי. או שמדובר על סימפטומים פסיכולוגים כגון עיוות בתפיסת הגוף, חרדה הנובעת מעלייה במשקל או דיכאון שהרבה פעמים מלווה את הפרעות האכילה. יש צורך בשימוש בכלים קצרי מועד, מכוונים למטרות וסימפטומים ספציפיים, במקרה זה ההסתכלות הקוגניטיבית התנהגותית נותנת מענה מתאים ובעל תוצאות שהמטופל יכול לראות ולהרגיש בזמן יחסית קצר. בנוסף טכניקות אלה מאפשרות להתמודד עם היבטים התנהגותיים הקשורים בהרגלים והתנהגות האכילה.

לאחר שהגורמים הדחופים יותר טופלו וניתן לראות שיש יציבות ברמה הפיזיולוגית וההתנהגותית, אז נפתחת הדלת החשובה לא פחות שמטרתה היא לפגוש את המטופל והיכולת להתמקד במה הביא אותו למצב שאליו הגיע ואילו דברים יש צורך ללמוד ולגלות על עצמו בכדי ליצור עתיד טוב יותר. העבודה ברמה עמוקה יותר היא חלק בלתי נפרד מהטיפול, זו העבודה שמתאפשרת אך ורק כשהדברים הדחופים (משקל, בולמוסים, הקאות וכו') כבר לא מסכנים את בריאותו של המטופל.