| שמנים הם שמחים או עצובים? |
|
|
הרבה פעמים יוצא לנו לשמוע שאנשים שמנים הם אנשים שמחים ומצחיקים.
![]() האם יש להנחה הרווחת בציבור , על מה להתבסס?
בניגוד להנחה הרווחת שאנשים שמנים הם אנשים שמחים דווקא לגורמי בריאות מוכר יותר הקשר בין דיכאון והשמנה .
חוסר מצב רוח מוביל לאכילה מוגברת והאכילה המוגברת ,עקב מצב הרוח הירוד מוביל להחרפת ההשמנה ולרגשות אשם.
כאשר אנשים מעלים במשקלם הם נוטים להפוך למדוכאים יותר, וכאשר הם מדוכאים יותר הם מתקשים לאבד ממשקלם. השמנת יתר נובעת מצריכת קלוריות עודפת ושריפת קלוריות מועטה. שלל גורמים מביאים להשמנה וביניהם גורמים גנטיים, הורמונאליים, סביבתיים, חברתיים, תרבותיים וחוסר פעילות גופנית. גם לפסיכולוגיה תפקיד מפתח בהשמנה. הפעם נתייחס לאחד הגורמים להשמנת יתר- אכילה רגשית אכילה רגשית -
אכילה רגשית פועלת כמנגנון של ניהול רגשות: מצב רגשי גורר התנהגות אכילה ללא איתות גופני של רעב. האכילה מהווה אמצעי למיסוך רגשי ודרך להקהות מחשבות טורדניות ותחושות מכאיבות.
בטווח הקצר מסייעת האכילה להפחתת התגובות הרגשיות.האכילה משמשת כהסחת דעת, פעילות אקטיבית המעוררת מערכות גופניות ונפשיות.בזמן האכילה יש חוויה מציפה של רגיעה: אין מחשבות מטרידות ואין דאגות. איך מזהים רעב רגשי -
• רעב הרגשי מגיע בפתאומיות וללא התראה מוקדמת.
• לרעב הרגשי יש חשק למזונות מסוימים: בדרך-כלל לא לחסה או מלפפון ירוק. • הרעב הרגשי יוצר הרגשת דחיפות והצורך להשביעו במשהו ספציפי דוחק: לפעמים אפילו עד כדי נסיעה לחנות מסוימת לרכישת אותו מוצר. • הרעב הרגשי בדרך-כלל מלווה ברגשות לא נעימים: אם חושבים על זה, מגלים שכמה שעות קודם לכן או אתמול היה איזה אירוע שגרם אי נוחות רגשית.
• תבניות האכילה של הרעב הרגשי כוללות אכילה לא מודעת: מתחילים לאכול שוקולד למשל, ובלי ששמת לב, פתאום, כל החבילה נגמרה...
• גם תחושת מלאות לא גורמת לנו להפסיק לאכול, כאשר הרעב הוא רגשי.יש צורך להמשיך ולאכול כדי להנות מהטעם. • הרעב הרגשי לא תמיד ממוקם בקיבה. לפעמים זו פשוט מחשבה טורדנית שלא מרפה על רצון במזון מסוים.
• בדרך-כלל לאחר השבעת הרעב הרגשי יש תחושות קשות של אשמה, בושה וחרטה. מצבים בהם עלולה להתרחש אכילה רגשית:
כעס - כעס על עצמי, כעס על הזולת, כעס על מצב חיים
|
כחלק מבירור הגורמים והתוצאות הנוגעים ישירות להפרעות אכילה, נעשו מחקרים ועבודות רבות."השמנת יתר" או "השמנת יתר חולנית" , מוגדרת כהצטברות עודפת של שומנים מעבר למדדים המקובלים בכל הנוגע ליחס שבין הגובה למשקל הגוף. מקובל להגדיר השמנת יתר כאשר המשקל של הגוף גבוה מ % 20 מהמדדים המקובלים . השמנת יתר היא מחלת "חברת השפע" הפוגעת באיכות החיים ובמקרים רבים מסכנת חיים.
הפרעת אכילה זו קרויה גם: "אכילת יתר", או "אכילת יתר כפייתית".
גם תופעה זו נחשבת כ: הפרעת אכילה לכל דבר, והיא מאופיינת כ: הפרעה פסיכולוגית הנובעת ממצוקה נפשית. אכילת יתר כפייתית היא אכילה ללא שליטה הרבה מעבר למה שהגוף זקוק או צריך. אכילה כפייתית נבדלת מ אנורקסיה נרבוזה או מבולמיה נרבוזה, בכך שאיננה מלווה בצום או הקאות.
בולמיה נרבוזה הינה הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי זלילה שאחריהם נעשה מאמץ להקיא. "בולימיה נרווזה" נפוצה בהרבה מאנורקסיה, וצורות קלות שלה מופיעה אצל קרוב לחמישית מהצעירות.
זוהי בעיה רפואית שמאפיינה העיקרי הוא תת-משקל, של 15% ומעלה ממשקל הגוף הרצוי, והיא תוצאה של הרעבה עצמית. משמעות הביטוי "אנורקסיה נרבוזה" היא: חוסר תיאבון, סלידה מאוכל (אנורקסיה), כתוצאה מן המצב הנפשי או ממצב העצבים (נרווזה). מרבית הלוקים באנורקסיה הן נערות בגיל ההתבגרות.